Псалми 42

¹ לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי קֹֽרַח כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל אֲפִֽיקֵי מָ֑יִם כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים

¹ Розсуди мене, Боже, й справуйся за справу мою із людьми небогобійними, визволь мене від людини обмани та кривди!

² צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים

² Бож Бог Ти моєї твердині, чого ж Ти покинув мене? Чого я блукаю сумний через утиск ворожий?

³ הָֽיְתָה לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ

³ Пошли Своє світло та правду Свою, вони мене будуть провадити, вони запровадять мене до Твоєї святої гори та до місць пробування Твого.

⁴ אֵ֤לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה וְאֶשְׁפְּכָ֬ה עָלַ֨י נַפְשִׁ֗י כִּ֤י אֶֽעֱבֹ֨ר בַּסָּךְ֮ אֶדַּדֵּ֗ם עַד בֵּ֥ית אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקוֹל רִנָּ֥ה וְתוֹדָ֗ה הָמ֥וֹן חוֹגֵֽג

⁴ І нехай я дістанусь до Божого жертівника, до Бога розради й потіхи моєї, і буду на арфі хвалити Тебе, Боже, Боже Ти мій!

⁵ מַה תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וַתֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו

⁵ Чого, душе моя, ти сумуєш, і чого ти в мені непокоїшся? Май надію на Бога, бо я Йому буду ще дякувати за спасіння Його, мого Бога!

⁶ אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל כֵּ֗ן אֶ֭זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר

⁶

⁷ תְּהֽוֹם אֶל תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּֽל מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ

⁷

⁸ יוֹמָ֤ם יְצַוֶּ֬ה יְהוָ֨ה חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שירה שִׁיר֣וֹ עִמִּ֑י תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי

⁸

⁹ אוֹמְרָ֤ה לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב

⁹

¹⁰ בְּרֶ֤צַח בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ

¹⁰

¹¹ מַה תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וּֽמַה תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי

¹¹